אחד המאפיינים הבולטים של המין האנושי הוא ההתמקצעות המשמעותית והמתמשכת בכל הענפים. סוכני ביטוח למשל חייבים ברישיון מטעם משרד האוצר, שמאי מקרקעין מחויבים בהסמכה של משרד המשפטים ואילו קבלנים בכל תחומי הבניין וההנדסה יכולים להירשם בפנקס הקבלנים – ולהפיק מכך תועלת רבה.
למה כדאי להירשם בפנקס הקבלנים?
עוד לפני שקוראים מדריך לקבלת רישיון קבלן נשאלת באופן טבעי השאלה למה כדאי לבצע את הרישום ולקבל את אותו רישיון קבלן. התשובה היא שישנם פרויקטים רבים שאליהם יכולים לגשת רק אנשי מקצוע או חברות אשר רשומים בפנקס הקבלנים (שנמצא באחריות משרד הבינוי והשיכון).
בנוסף, גם בעבודות שעשויות להימסר גם לקבלנים לא רשומים, במקרים רבים הלקוחות מעדיפים לעבוד עם הקבלנים בעלי הרישיון וכך להבטיח לעצמם ראש שקט – כך שאפשרויות התעסוקה של קבלנים רשומים נרחבות יותר במידה משמעותית.
מהם הקריטריונים להנפקת רישיון קבלן?
המרכיב המתבקש השני של מדריך לקבלת רישיון קבלן הוא כמובן הקריטריונים לפיהם מחליט רשם הקבלנים, אותו גוף במשרד הבינוי והשיכון שאמון על רישום בפנקס הרלוונטי, מי יקבל את הרישיון ומי לא.
ישנם שלושה סוגי קריטריונים: השכלה, ניסיון והתנהלות כללית. השכלה יכולה להיות סיום לימודים בבית ספר להנדסאים או טכנאים, למשל, ומבחינת הניסיון נדרשות שנתיים בביצוע עבודות רלוונטיות (ובחלק מהמקרים גם 4 שנות ניסיון רלוונטי). על-מנת לוודא שהקבלן הוא איש מקצוע לא רק מיומן אלא גם מהימן, נדרש בנוסף לאישורים על השכלה וניסיון גם תצהיר המעיד על היעדר הרשעות פליליות והליכי פשיטת רגל.
מדריך לקבלת רישיון קבלן – מה עוד חשוב לדעת?
חשוב להדגיש כי הרישום בפנקס הקבלנים הינו הליך בירוקרטי מורכב למדי. בהתאם לא תמיד מספיק לקרוא מדריך לקבלת רישיון קבלן – במידת הצורך תוכלו להיעזר בגופים שמתמחים בתחום הספציפי הזה וכבר סייעו לחברות וקבלנים להשלים בהצלחה את הרישום ולקבל את הרישיון המיוחל תוך זמן קצר.
עוד כדאי לדעת כי הרישום הוא לפי ענפי הפעילות שבהם מתמחה הקבלן – איטום מבנים, עבודות עפר, עבודות שיפוצים, קונסטרוקציות פלדה, מדרגות נעות ומעליות, ועוד.